שאלות ותשובות

לא. שינויים בתפוצה של אורגניזמים אומנם מתרחשים באופן טבעי, אך התופעה של מינים שתפוצתם משתנה בעקבות פעילות האדם אינה טבעית. תופעה זו מתרחשת בקצב העולה עשרות מונים על קצבי שינויי התפוצה הטבעיים, בעיקר בעקבות העלייה האדירה בהיקף הסחר והתחבורה העולמיים במאה השנים האחרונות.

מין פולש מגיע לארץ חדשה ללא המערכת האקולוגית המאזנת ובולמת את גידול האוכלוסייה שלו. בהעדר אויבים טבעיים כגון טורפים וטפילים, שנשארים לרוב בארץ המוצא של הפולש, מינים פולשים מתרבים ומתפשטים בקצב גבוה וכמעט ללא הגבלה באזורים אליהם הם פולשים. לעומת זאת, מינים מקומיים מוגבלים לרוב על ידי תחרות, טריפה ומחלות וכך מוגבלת השפעתם גם על הסביבה הטבעית וגם על האדם.

לא. תוספת של מין זר למערכת האקולוגית אומנם מעלה לכאורה, באופן זמני, את מגוון המינים, אך השפעות המין הפולש בטווח הארוך כוללות צמצום אוכלוסיות של מינים מקומיים עד כדי הכחדה של חלק ממינים אלו, ויצירת סביבה אחידה (הומוגנית) ונטולת גיוון.

לא. מרבית המינים הזרים (מינים שאינם מאפיינים את המערכת האקולוגית הטבעית באזור מסוים) בישראל אינם מתרבים בשטחים טבעיים, ואינם משפיעים על המערכת האקולוגית.

אולם, אחוז מסוים של המינים הזרים הופך להיות מין זר פולש, כלומר מין המתפשט בשטח טבעי, ומשפיע על סביבתו.

קשה מאוד לצפות איזה מינים זרים יהפכו להיות מינים פולשים. לדוגמה, 3 גרם זרעים של הצמח טיונית החולות אשר יובאו לצפון ישראל בשנת 1975 גרמו לאילוח של כל רצועת החוף הישראלית, למרות שמין זה אינו ידוע כפולש באף מדינה אחרת בעולם.

יתרה מזו, למינים רבים קיימת "תקופה רדומה" אשר יכולה להגיע במקרים מסוימים לכ 150 שנים, לאחריה המין הופך לפולשני.

על מנת להעריך את הסיכון לפלישה של מין זר, יש לבצע הערכה מדעית המבוססת על נתונים שונים, אך בהערכה זו אין ודאות, ויש להפעיל שיקול דעת מחמיר טרם החלטה על יבוא של מין זר, לאור ההשלכות הרחבות והבלתי הפיכות שיש לפלישת מין.

לא. ההשפעות השליליות של מינים פולשים באזורי הפלישה אינם ניכרים באזורי התפוצה הטבעית שלהם בעקבות הימצאות גורמים מווסתים כגון תחרות, טריפה ומחלות. לדוגמה, המין דרדר אביבי הוא מין מקומי לישראל, שאינו גורם לנזקים, אולם בארצות הברית שם הוא מין פולש הוא גורם לנזקים כבדים.

טיפול ביולוגי במינים פולשים בעזרת ייבוא של אויבים טבעיים (מארץ המוצא שלהם) הוא אפשרי, אך טמון בו סיכון של פגיעה במינים המקומיים על ידי המין המיובא, וסכנה של החדרת מין פולש נוסף שהתפשטותו תצא משליטה. לדוגמה, היבוא של צפרדע השור לאוסטרליה כדי להלחם במזיק חקלאי, הסתיימה בפגיעה בעשרות מיני עופות וזוחלים שלא היו "אמורים" להיות חלק מתפריטו של המין המיובא, בעוד שהמזיק עצמו כמעט לא הושפע מיבוא הצפרדע.

כן, על ידי פעילות מערכתית של הממשלה, בתקצוב נאות לגופים המתאימים ובגיבוי חקיקה ייעודית:

מוצע להקים ולתקצב גוף ייעודי ומומחה לטיפול במניעת פלישות ביולוגיות, אשר יטפל במניעת פלישות מהאינטרס הרחב של הגנה על תשתיות, בריאות הציבור, חקלאות, מים, תיירות ומגוון ביולוגי.

במסגרת גוף זה יש לבצע הערכה של סיכונים והערכות בנקודות הכניסה לישראל לגבי מינים פולשים פוטנציאליים, לחזק את מערך הביקורת והפיקוח בגבולות, ולהקים צוות לניטור וטיפול במקרה של פלישה חדשה.

יש לשפר באופן מיידי את החקיקה הלקויה בישראל, אשר אינה מונעת כראוי חדירת מינים זרים בעלי פוטנציאל פלישה למדינה, ובחלקה אף מגינה על מינים פולשים.