מה הסכנה?
נובר הדקל הוא עש גדול מדרום אמריקה, שנפוץ כיום במדינות רבות באירופה. הוא מתפשט כנוסע סמוי באמצעות מסחר בצמחים נגועים. לאחר הגיעו לאתר חדש, הוא מתפשט מקומית בתעופה. העש תוקף מינים רבים של דקלים, כולל התמר המצוי (Phoenix dactylifera) הנפוץ בארץ כצמח בר בשטחים טבעיים, כצמח גינון ביישובים, וכגידול חקלאי נפוץ ומצליח. הזחלים ניזונים מהפירות ומהעלווה, נוברים ומתגלמים בכפות ובגזע, ובסופו של דבר גורמים למות העצים. נבירה של הזחלים בליבת העץ גם עשויה לחשוף את העץ למזיקים נוספים ולהאיץ או להחמיר את הפגיעה בו. ישראל הוגדרה בסיכון משמעותי לפלישה של המין ע”י ארגון הגנת הצומח האירופאי והים-תיכוני
(EPPO).
הנזקים הנגרמים:
- פגיעה בחקלאות- במטעי תמרים המהווים מקור הכנסה ליישובים רבים.
- הוא מתפשט במהירות במקומות בהם העצים קרובים זה לזה וגורם לנזק קשה ומוות של עצים במשתלות ומטעים .כמו כן גם ידוע כמעופף מצוין, ולכן יכול לתקוף גם עצים המרוחקים קילומטרים רבים ממרכזים נגועים.
- פוגע במיני דקלים הנפוצים בגינון פרטי, עירוני ובינעירוני בכל הארץ. יש לכך השפעה נרחבת
- מבחינה נופית, בטיחותית, וכלכלית על הרשויות הנפגעות, לרבות סיכון של הולכי רגל כתוצאה מקריסת עצים.
איך נוכל למנוע את הפגיעה?
למרות מאמצי הזיהוי והאכיפה שנעשים, עדיין העש יכול לחדור לארץ. ערנות גבוהה מצד הציבור בזיהויו בשטח, או סימנים לנגיעות בעצים עצמם ויידוע מיידי של שירותי הגנת הצומח יתרמו רבות למניעת התפשטותו. דקל התמר כלול ברשימת הטובין האסורים ביבוא, ולא ניתן לייבא לארץ חומר ריבוי צמחי שלו. נדרשת חקיקה מקיפה שתמנע את חדירת נובר הדקל כ״נוסע סמוי״ לישראל.
הפתרון היחידי לבעיה הוא קידום חקיקה מונעת!
קראו עוד על נובר הדקל המסוכן וביחד נמנע את הפלישה.
למידע נוסף על מינים פולשים בישראל
